גם לי לפעמים קשה להירדם

לשתף או לא?
כשמישהו מגיע לטיפול ביופידבק עם נדודי שינה, אני מתלבטת אם לשתף אותו שלפעמים גם אני מתמודדת עם זה. זה קורה לי בתקופות עמוסות, או בצמתים לפני החלטות משמעותיות. אם אשתף את המטופל בקושי שלי הוא עשוי לראות זאת כחולשה. מצד שני הוא יבין שזה נורמלי, ושעוד אנשים סובלים בתקופות שונות מקשיי שינה. לרוב אני בוחרת לשתף. אני חושבת שחולשות זה מה שהופך אותנו לאנושיים. את עיקר התרגול אכוון למקום של לא להיבהל מזה שלא נרדמים. זה אמנם לא נעים, אבל לא מסוכן. אני אוכיח למטופל שאף אחד חוץ ממנו לא רואה את התסמינים שהוא מתלונן עליהם: נפיחות מתחת לעיניים, קמטים, עייפות, ירידה בביצועים בעבודה. כשיורד המאבק בשינה, היא פשוט מגיעה.
נ.ב. בתמונה זו לא אני...
Comments