top of page
חיפוש

דלת הכניסה היתה פתוחה

״דלת הכניסה היתה פתוחה. הבית היה חושך לחלוטין, ואף אחד ממתגי החשמל לא פעל. השוטרים פילסו את דרכם לאורך הפרוזדור ואל תוך הסלון. הם גיששו בפנסים ברחבי החדר, האירו אותו לסירוגין״

----

תודה לאל זה לא היה אצלי:)

זו פיסקה מתוך רב המכר ״המטופלת השקטה״.

הטקסט הזכיר לי תרגיל שאני נותנת למטופלים כשהם מספרים על מקרה מתסכל שקרה.

אני מבקשת שיספרו שוב והפעם רק בעובדות יבשות. מספיק שנכנס פנימה רגש, או הסקת מסקנה, אז זה כבר לא עובדה, וצריך לספר את המקרה מההתחלה.

למה זה טוב?

זה מאפשר להתרחק מהסיטואציה ולראות אותה בצורה יותר אוביקטיבית. ואולי בפעם הבאה להגיב אחרת.

בדרך כלל כבר במהלך התרגיל המטופלים מחייכים כי הם מבינים לבד שהפרשנות שלהם היתה מוגזמת


Comments


bottom of page