top of page
חיפוש

כושר ריכוז במשימה

או איך כתבה אחת במוסף הארץ נתנה לי כלים להאריך את זמן הריכוז שלי במשימה?

הכתבה ״תהיו איתנו דקה״ של יעל חלק, מספרת על איך בשנים האחרונות יכולת המיקוד וההתרכזות הולכת ומתקצרת. כיום הזמן הממוצע שאנחנו על אותה המשימה הוא פחות מדקה ואופס קפצנו לדבר הבא, פתחנו עוד מייל, ענינו לעוד ווטסאפ. כשנחזור למשימה המקורית שהיינו בה יקח לנו כמה שניות / דקות לחזור לאותה רמת ריכוז.

מצד אחד אנחנו רב-משימתיים ואולי מספיקים יותר, אבל מצד שני זה מכניס לחוסר נחת.

וגם מה זה להספיק? אולי הספקנו יותר משימות אבל לא בטוח שהספקנו לצלול ולהעמיק באותה המשימה.

פרופ׳ גלוריה מארק המצוטטת בכתבה מציעה לבחור את ״נקודת העצירה״ ולעשות אותה במקום הגיוני. למשל עכשיו אני כותבת את הפוסט הזה, ונשמע צליל של מייל נכנס. לא אפתח את המייל עד שלא אסיים את הפיסקה. זאת אומרת אני זו שבוחרת את נקודת העצירה כך שלא תשבש לי את רצף החשיבה.

״ואולי זו תהיה הטכנולוגיה עצמה שתציל אותנו מטכנולוגיה״? רוב הגירויים שמוציאים אותנו מריכוז הם בגלל הטכנולוגיה מתקדמת (מייל, ווטסאפ). אבל גם התיקוה תלויה בהם, כיום חברות טכנולוגיה מפתחות מאמנים מנטאלים שמקדמים פרודקטיביות ורווחה.

בהצלחה.

אני רצה לפתוח ת׳מייל שקפץ קודם:)


コメント


bottom of page