מדד האבוקדו

״מדד האבוקדו״ הוא תרגיל שפיתחתי בעקבות שיחה שהיתה לי היום עם מטופל ביופידבק.

גילוי נאות

בחודשים האחרונים פיתחתי אובססיה קלה להשרשה של גלעיני אבוקדו.

יש לי חזון של מדף שלם מלא בגלעיני אבוקדו עם עלים ירוקים גדולים.

אי של עלים טרופיים אצלי באמצע הסלון.

אבל בשביל להגיע למדף כזה, הייתי חייבת לשנות פוקוס.

אז מה זה ״מדד האבוקדו"

זה התהליך שאנחנו עוברים מרגע שהחלטנו לנסות להשריש גלעין ועד ללבלוב.

מי שהתנסה יודע שהדרך לשם רצופה בציפייה, חוסר סבלנות ולפעמים גם אכזבה וויתור.

אנחנו, שהתרגלנו שכל תהליך קורה במהירות של לחיצת כפתור,

כבר מתקשים לחכות לתוצאה שמגיעה רק אחרי שבועות, ובלי שום וי כחול בדרך.

התרגיל

כדי לא להשתגע מהקצב האיטי של ההשרשה, גייסתי נקודת מבט שונה.

במקום לצפות רק לאי הטרופי בסלון, אני משתדלת להעריך את הדרך:

• מופיע סדק קטן במעטפת? זו כנראה התחלה.

• יצא שורש לבן ודק? הנה זה קורה.

• מבצבץ עלה קטן? בכלל סיבה למסיבה.

זה בדיוק התהליך שאני עוברת עם המטופלים שלי:

לומדים להעריך את הצעדים הקטנים ביום יום, מקבלים כלים כדי לאזן את הגוף ואת המחשבות,

ומגלים שכשמפסיקים לרדוף אחרי מטרה גדולה משהו בפנים פשוט נרגע.

לבלוב

כי בסוף, הלבלוב מגיע.

"מדד האבוקדו" הוא בכלל לא על הצמחים. הוא עלינו.

השנים האחרונות לימדו את כולנו שיעור קשוח בחוסר ודאות.

למדנו שאין לנו באמת שליטה על הקצב של הדברים.

הדבר היחיד שבשליטתנו הוא הבחירה להרפות מהמרדף אחרי התוצאה.

להיות בתוך התהליך וליהנות ממנו.