התפרצויות זעם
הבעיה
ילדה בת 11 סובלת מהתקפי זעם, בעיקר בסביבה המשפחתית.
רקע
התפרצויות זעם אופייניות לגילאי שנתיים עד ארבע, בהן הילד בוחן את גבולות ההורים והסביבה.
לעיתים התופעה נמשכת גם לגילאים מאוחרים יותר מסיבות שונות: סף תסכול נמוך, חרדות, הפרעת קשב וריכוז, בעיית סמכות הורית, מצוקה פיסית (עייפות, רעב, כאב), מצוקה רגשית (בעיות חברתיות / קושי בלימודים / משבר משפחתי).
בכל המקרים מומלץ לטפל בהתפרצויות זעם כיוון שההשלכות יכולות להיות הרסניות לילד ולסביבתו.
תהליך הטיפול
אמא ואבא מגיעים עם ילדה בת 11 ומספרים על התקפי הזעם שלה, בעיקר בבית עם אחותה הצעירה שהופכת להיות שק האיגרוף הפרטי שלה.
הילדה מצחיקה ומלאת קסם, אוהבת את התרגול מול המחשב.
במהלך אחד המפגשים, כשהאווירה בחדר נעימה, פתאום הילדה מתפרצת על אמה באלימות. האם מבויישת ומבוזה מולי, ואני (אם בישראל) מרגישה איתה הזדהות מוחלטת, ומדמיינת איך הייתי מגיבה במקומה. אבל אופס, הפעם אני בתפקיד המטפלת.
אני אומרת לילדה שנעלבתי יחד עם אמה, ושכדי שנוכל להמשיך במפגש אני מבקשת שתתנצל בפני שתינו (מהאמא על העלבון, וממני על שהייתי צריכה לראות את זה).
בשלב הבא אני מתייחסת להתנהגות האלימה של הילדה כאילו זה ״חלק״ בה שלא מאולף, ושאם נלמד לאלף אותו נוכל להשתמש בעוצמות האלו למטרות חיובית.
מאותו שלב המטרה שלנו בכל התרגולים היא לשלוט ״בחלק״.
כל מפגש אנחנו פותחות בלמצוא מטרה חיובית שנעשה עם החלק הסורר (למשל, ״כשהחלק יהיה מאולף, אני אשתמש בעוצמות שלו כדי להנהיג את הבנות בכתה״). בהמשך המפגש אנחנו מתרגלות טכניקות עצירה, והרפיה, כשאת התוצאה אנחנו רואות על צג המחשב.
במפגשים האחרונים אנחנו משחקות משחק תפקידים כאילו אני אחותה. בזמן שהיא מחוברת למחשב עם חיישנים שמודדים את מידת דריכות הגוף שלה, אני מנסה לעצבן אותה כמו אחותה, והיא צריכה לשמור על ערכי דריכות נמוכים.
סיכום
11 מפגשים רגועים ואחד סוער. ההורים מספרים שיש הקלה משמעותית בהתפרצויות הזעם בבית, וכתוצאה מכך האוירה בבית טובה יותר.
התפרצויות זעם
הבעיה
ילדה בת 11 סובלת מהתקפי זעם, בעיקר בסביבה המשפחתית.
רקע
התפרצויות זעם אופייניות לגילאי שנתיים עד ארבע, בהן הילד בוחן את גבולות ההורים והסביבה.
לעיתים התופעה נמשכת גם לגילאים מאוחרים יותר מסיבות שונות: סף תסכול נמוך, חרדות, הפרעת קשב וריכוז, בעיית סמכות הורית, מצוקה פיסית (עייפות, רעב, כאב), מצוקה רגשית (בעיות חברתיות / קושי בלימודים / משבר משפחתי).
בכל המקרים מומלץ לטפל בהתפרצויות זעם כיוון שההשלכות יכולות להיות הרסניות לילד ולסביבתו.
תהליך הטיפול
אמא ואבא מגיעים עם ילדה בת 11 ומספרים על התקפי הזעם שלה, בעיקר בבית עם אחותה הצעירה שהופכת להיות שק האיגרוף הפרטי שלה.
הילדה מצחיקה ומלאת קסם, אוהבת את התרגול מול המחשב.
במהלך אחד המפגשים, כשהאווירה בחדר נעימה, פתאום הילדה מתפרצת על אמה באלימות. האם מבויישת ומבוזה מולי, ואני (אם בישראל) מרגישה איתה הזדהות מוחלטת, ומדמיינת איך הייתי מגיבה במקומה. אבל אופס, הפעם אני בתפקיד המטפלת.
אני אומרת לילדה שנעלבתי יחד עם אמה, ושכדי שנוכל להמשיך במפגש אני מבקשת שתתנצל בפני שתינו (מהאמא על העלבון, וממני על שהייתי צריכה לראות את זה).
בשלב הבא אני מתייחסת להתנהגות האלימה של הילדה כאילו זה ״חלק״ בה שלא מאולף, ושאם נלמד לאלף אותו נוכל להשתמש בעוצמות האלו למטרות חיובית.
מאותו שלב המטרה שלנו בכל התרגולים היא לשלוט ״בחלק״.
כל מפגש אנחנו פותחות בלמצוא מטרה חיובית שנעשה עם החלק הסורר (למשל, ״כשהחלק יהיה מאולף, אני אשתמש בעוצמות שלו כדי להנהיג את הבנות בכתה״). בהמשך המפגש אנחנו מתרגלות טכניקות עצירה, והרפיה, כשאת התוצאה אנחנו רואות על צג המחשב.
במפגשים האחרונים אנחנו משחקות משחק תפקידים כאילו אני אחותה. בזמן שהיא מחוברת למחשב עם חיישנים שמודדים את מידת דריכות הגוף שלה, אני מנסה לעצבן אותה כמו אחותה, והיא צריכה לשמור על ערכי דריכות נמוכים.
סיכום
11 מפגשים רגועים ואחד סוער. ההורים מספרים שיש הקלה משמעותית בהתפרצויות הזעם בבית, וכתוצאה מכך האוירה בבית טובה יותר.
התפרצויות זעם
הבעיה
ילדה בת 11 סובלת מהתקפי זעם, בעיקר בסביבה המשפחתית.
רקע
התפרצויות זעם אופייניות לגילאי שנתיים עד ארבע, בהן הילד בוחן את גבולות ההורים והסביבה.
לעיתים התופעה נמשכת גם לגילאים מאוחרים יותר מסיבות שונות: סף תסכול נמוך, חרדות, הפרעת קשב וריכוז, בעיית סמכות הורית, מצוקה פיסית (עייפות, רעב, כאב), מצוקה רגשית (בעיות חברתיות / קושי בלימודים / משבר משפחתי).
בכל המקרים מומלץ לטפל בהתפרצויות זעם כיוון שההשלכות יכולות להיות הרסניות לילד ולסביבתו.
תהליך הטיפול
אמא ואבא מגיעים עם ילדה בת 11 ומספרים על התקפי הזעם שלה, בעיקר בבית עם אחותה הצעירה שהופכת להיות שק האיגרוף הפרטי שלה.
הילדה מצחיקה ומלאת קסם, אוהבת את התרגול מול המחשב.
במהלך אחד המפגשים, כשהאווירה בחדר נעימה, פתאום הילדה מתפרצת על אמה באלימות. האם מבויישת ומבוזה מולי, ואני (אם בישראל) מרגישה איתה הזדהות מוחלטת, ומדמיינת איך הייתי מגיבה במקומה. אבל אופס, הפעם אני בתפקיד המטפלת.
אני אומרת לילדה שנעלבתי יחד עם אמה, ושכדי שנוכל להמשיך במפגש אני מבקשת שתתנצל בפני שתינו (מהאמא על העלבון, וממני על שהייתי צריכה לראות את זה).
בשלב הבא אני מתייחסת להתנהגות האלימה של הילדה כאילו זה ״חלק״ בה שלא מאולף, ושאם נלמד לאלף אותו נוכל להשתמש בעוצמות האלו למטרות חיובית.
מאותו שלב המטרה שלנו בכל התרגולים היא לשלוט ״בחלק״.
כל מפגש אנחנו פותחות בלמצוא מטרה חיובית שנעשה עם החלק הסורר (למשל, ״כשהחלק יהיה מאולף, אני אשתמש בעוצמות שלו כדי להנהיג את הבנות בכתה״). בהמשך המפגש אנחנו מתרגלות טכניקות עצירה, והרפיה, כשאת התוצאה אנחנו רואות על צג המחשב.
במפגשים האחרונים אנחנו משחקות משחק תפקידים כאילו אני אחותה. בזמן שהיא מחוברת למחשב עם חיישנים שמודדים את מידת דריכות הגוף שלה, אני מנסה לעצבן אותה כמו אחותה, והיא צריכה לשמור על ערכי דריכות נמוכים.
סיכום
11 מפגשים רגועים ואחד סוער. ההורים מספרים שיש הקלה משמעותית בהתפרצויות הזעם בבית, וכתוצאה מכך האוירה בבית טובה יותר.
התפרצויות זעם
הבעיה
ילדה בת 11 סובלת מהתקפי זעם, בעיקר בסביבה המשפחתית.
רקע
התפרצויות זעם אופייניות לגילאי שנתיים עד ארבע, בהן הילד בוחן את גבולות ההורים והסביבה.
לעיתים התופעה נמשכת גם לגילאים מאוחרים יותר מסיבות שונות: סף תסכול נמוך, חרדות, הפרעת קשב וריכוז, בעיית סמכות הורית, מצוקה פיסית (עייפות, רעב, כאב), מצוקה רגשית (בעיות חברתיות / קושי בלימודים / משבר משפחתי).
בכל המקרים מומלץ לטפל בהתפרצויות זעם כיוון שההשלכות יכולות להיות הרסניות לילד ולסביבתו.
תהליך הטיפול
אמא ואבא מגיעים עם ילדה בת 11 ומספרים על התקפי הזעם שלה, בעיקר בבית עם אחותה הצעירה שהופכת להיות שק האיגרוף הפרטי שלה.
הילדה מצחיקה ומלאת קסם, אוהבת את התרגול מול המחשב.
במהלך אחד המפגשים, כשהאווירה בחדר נעימה, פתאום הילדה מתפרצת על אמה באלימות. האם מבויישת ומבוזה מולי, ואני (אם בישראל) מרגישה איתה הזדהות מוחלטת, ומדמיינת איך הייתי מגיבה במקומה. אבל אופס, הפעם אני בתפקיד המטפלת.
אני אומרת לילדה שנעלבתי יחד עם אמה, ושכדי שנוכל להמשיך במפגש אני מבקשת שתתנצל בפני שתינו (מהאמא על העלבון, וממני על שהייתי צריכה לראות את זה).
בשלב הבא אני מתייחסת להתנהגות האלימה של הילדה כאילו זה ״חלק״ בה שלא מאולף, ושאם נלמד לאלף אותו נוכל להשתמש בעוצמות האלו למטרות חיובית.
מאותו שלב המטרה שלנו בכל התרגולים היא לשלוט ״בחלק״.
כל מפגש אנחנו פותחות בלמצוא מטרה חיובית שנעשה עם החלק הסורר (למשל, ״כשהחלק יהיה מאולף, אני אשתמש בעוצמות שלו כדי להנהיג את הבנות בכתה״). בהמשך המפגש אנחנו מתרגלות טכניקות עצירה, והרפיה, כשאת התוצאה אנחנו רואות על צג המחשב.
במפגשים האחרונים אנחנו משחקות משחק תפקידים כאילו אני אחותה. בזמן שהיא מחוברת למחשב עם חיישנים שמודדים את מידת דריכות הגוף שלה, אני מנסה לעצבן אותה כמו אחותה, והיא צריכה לשמור על ערכי דריכות נמוכים.
סיכום
11 מפגשים רגועים ואחד סוער. ההורים מספרים שיש הקלה משמעותית בהתפרצויות הזעם בבית, וכתוצאה מכך האוירה בבית טובה יותר.
שאלות נפוצות
מה זה ביופידבק?
ביו=גוף פידבק=משוב
ביופידבק זו שיטת טיפול שמתרגמת את מדדי הגוף (דופק לב, רמת הזעה, טמפרטורת עור) לגרפים ויזואלים צבעוניים וברורים על המחשב.
המדדים קשורים באופן ישיר למערכת העצבים. המטופל לומד לשלוט בגרפים ועל ידי כך לשלוט במערכת העצבים שלו.
מטרת הטיפול היא שיפור הבריאות הגופנית-רגשית-נפשית והעלאת רמת הביצועים.
מה זה cbt?
CBT=Cognitive behavioral therapy
טיפול התנהגותי קוגנטיבי שם דגש על האופן בו המטופל מפרש את המציאות.
במסגרת המפגשים נלמד לזהות טעויות חשיבה, לתקן אותן, ולהתנהג בהתאמה.
פרשנות מוטעית או מוגזמת קיימת בעיקר בהקשר של אי נוחות גופנית, מצבים חברתיים, יחסים בעבודה, הישגים בלימודים ועוד. אצל ילדים נראה את זה בעיקר בלחץ הנילווה לסביבת בית הספר.
כיצד מתבצע טיפול ביופידבק וסי בי טי?
במהלך הטיפול נתרגל איך לנהל את הגוף > המחשבה > הרגש
מדובר בתרגילים פשוטים ומהנים המבוססים על מיינדפולנס, מדיטציות, הרפיית שרירים, נשימות, תרגילי cbt דמיון מודרך ועוד.
המטופל מבצע את התרגול מול מחשב, ובאמצעות הפידבק המיידי למד כיצד לשלוט בגרפים.
לאיזה מצבים זה יכול להתאים?
חרדה, סטרס, דאגנות, קשיי שינה, כאבי ראש ובטן, התפרצויות זעם, OCD, בעיות חברתיות, הפרעת קשב וריכוז, בריחת שתן (ילדים), חרדת בחינות, חרדת נהיגה, חרדת טיסה, לחץ דם גבוה, פחד ממחטים, פחד מהחושך (ילדים), משבר אמצע החיים (גרושין) פוביות ועוד
מה אחוזי ההצלחה?
ההצלחה תלויה בגורמים רבים - סוג הבעיה, גנטיקה, רצף המפגשים, התרגול בבית ועוד.
לא אציין כאן מספרים מדויקים, רק אומר שכל פעם אני מופתעת איך במספר מפגשים מועט יש שיפור משמעותי.
למשל, ילדים צעירים שמגיעים עם חרדה - אחוזי הצלחה גבוהים במיוחד כי ילדים לומדים מהר, המוח שלהם עדיין גמיש והם פחות סקפטיים. מבוגרים שיגיעו בגלל לחץ דם גבוה הנובע מסטרס - אחוזי ההצלחה תלויים בין היתר ביכולת שלהם לשנות הרגלים קיימים.
רוצים לדעת אם אוכל לעזור לכם? בהתייעצות טלפון קצרה אשתף אתכם בשקיפות באחוזי ההצלחה שיש לי עם הבעיה שבגללה אתם פונים.
מוזמנים להתקשר או להשאיר הודעה
זה כואב? פולשני? יש תופעות לוואי?
לא :)
באיזה מיכשור משתמשים והאם צריך להגיע בלבוש מסוים?
חיישנים של תוכנת ״אלייב״ מוצמדים לכפות הידיים, ומודדים סימפטומים גופניים שמוצגים על גבי מסך מחשב.
הגיעו כמו שאתם :) אין צורך להסיר תכשיטים, או בלבוש מיוחד.
לאיזה גילאים זה מתאים?
9-99
כמה זמן נמשך טיפול וכמה זה עולה?
בדרך כלל מדובר על 10-20 מפגשים. אבל כמובן שזה מאוד איניבידואלי.
-
טיפול למבוגרים נמשך 45 דקות ועולה 300 ש״ח
-
טיפול לילדים נמשך 30 דקות ועולה 200 ש״ח
איפה המפגשים מתקיימים ואיך אפשר לקבוע תור?
הקליניקה נמצאת בזכריה 24, רחוב חמוד ומוסתר בצפון הישן של תל אביב.
יש לתאם מפגש מראש בשיחה טלפונית, במייל, או בווטסאפ.
קצת אבולוציה
מנגנון fight or flight
נעים מאוד האדם הקדמון.
כשהאדם הקדמון נתקל בנמר הוא היה חייב להגיב מהר - להתגונן או לתקוף.
לצורך כך הגוף נכנס למצב חירום שנקרא ״הילחם או ברח״.
מערכות גוף שחיוניות ללחימה קיבלו הרבה אנרגייה, בעוד שמערכות שאינן חיוניות הודממו. כך למשל דופק הלב הואץ, לחץ הדם עלה, הנשימה נהיתה מהירה, ושרירי הגוף נדרכו. בעוד שמערכת העיכול והרבייה הודממו ותיפקדו בצורה חלקית.
באיור אפשר לראות איך מערכות הגוף תפקדו המצב של סטרס.
כל זה היה ממש מזמן, אבל מסתבר שהאבלוציה לא עשתה עבודה מושלמת.
או כמו שפראנס דה האל אמר: "אפשר להוציא את הקוף מהיער. אבל אי אפשר להוציא את היער מהקוף". מנגנון הילחם או ברח שמותאם לחיי הגו'נגל ממשיך לתפקד גם היום למרות שכבר אין נמרים ברחובות. אז למה בעצם?
זמנים מודרניים
הטכנולוגיה המתקדמת של זמננו, מגבירה את התחרותיות, ההישגיות והשאיפה להצטיינות. אנחנו מצפים שיהיו לנו בן זוג מושלם, תינוקות ללא פגם גנטי, בית מעוצב לעילא, קריירה משגשגת, גוף מחוטב, וכמובן כסף - והרבה! שעות הערנות שלנו פולשות גם לשעות הלילה בזכות תאורה, בידוד ומיזוג. אנו מוצפים 24 שעות ביממה בשלל אינפורמציה שמועברת אלינו דרך אינספור ערוצי תקשורת.
רק מלכתוב את זה אני נכנסת ללחץ :(
הלחץ של החיים המודרניים הוא הנמר של האדם הקדמון.
אני מתכוונת לכך שבמצבי סטרס הגוף שלנו מגיב בדיוק כמו הגוף של האדם הקדמון.
משוב - מה רואים בגרפים?
במצבי סטרס (הילחם או ברח) ישנם שינויים בגוף. לשמחתינו את השינויים האלו אפשר למדוד וזה בדיוק מה שאנחנו עושים בביופידבק. חיישנים מוצמדים לידיים ומנטרים את דופק הלב, רמת ההזעה וטמפרטורת העור.
האינפורמציה מוצגת למטופל בזמן אמת כגרפים.
הגרפים שבהמשך מציגים את תהליך העבודה עם ילד בן 11 שסובל מהפרעות קשב וריכוז. הילד קיבל משוב מהמחשב על ׳חוסר השקט׳ שלו באמצעות גרף של הזעת כפות ידיו. ההזעה בכפות הידיים מייצגת את מערכת העצבים הסימפטטית.
ההזעה הולכת ומתגברת, מה שמעיד שהילד נרגש וחסר שקט
ההזעה עולה נקודתית ומיד מתאזנת, מה שמעיד שהילד למד איך לשלוט במצבי ״חוסר שקט״ ולחזור להתרכז