דוח לא צודק. להיאבק או לבחור בשקט?

לפני כמה ימים קיבלתי בדואר דו״ח.

מסתבר שעצרתי לשניה מול איכילוב כדי להוריד את בתי עם קופסאות אוכל לבן משפחה מאושפז.

אבל מבחינת העירייה עצירה = חנייה.

לא הוגן!

הרגשתי כעס, תסכול ורצון להיאבק בכל מחיר.

שלחתי מייל, עשיתי מלא שיחות טל׳ (מיקומך בתור מיליון), ניסיתי לקבוע משפט.

הייתי מוכנה לעשות הכל כדי להוכיח את צדקתי.

ואז, כמטפלת בביופידבק, עצרתי.

דמיינתי את גרף הסטרס שעולה:

הדופק מאיץ, הנשימה מתקצרת, והמערכת כולה נכנסת למצב חירום.

באותו רגע הבנתי שהמאבק הזה עולה לי בבריאות.

שאלתי את עצמי:

מה יותר חשוב לי - להוכיח שאני צודקת או לשמור על השקט הנפשי שלי?

—

עשיתי חשבון פשוט:

פחות כסף בבנק לא ארגיש בלב.

כעס ותסכול, לעומת זאת, ארגיש ועוד איך. 

בחרתי לשלם את הדוח לא כי ויתרתי, אלא כי בחרתי בשקט. 

קרה לכם גם שויתרתם על כסף בשביל שקט נפגשי?