top of page

התפרצויות זעם

הבעיה

ילדה בת 11 סובלת מהתקפי זעם, בעיקר בסביבה המשפחתית.

רקע

התפרצויות זעם אופייניות לגילאי שנתיים עד ארבע, בהן הילד בוחן את גבולות ההורים והסביבה.

לעיתים התופעה נמשכת גם לגילאים מאוחרים יותר מסיבות שונות: סף תסכול נמוך, חרדות, הפרעת קשב וריכוז, בעיית סמכות הורית, מצוקה פיסית (עייפות, רעב, כאב), מצוקה רגשית (בעיות חברתיות / קושי בלימודים / משבר משפחתי).

בכל המקרים מומלץ לטפל בהתפרצויות זעם כיוון שההשלכות יכולות להיות הרסניות לילד ולסביבתו.

תהליך הטיפול

אמא ואבא מגיעים עם ילדה בת 11 ומספרים על התקפי הזעם שלה, בעיקר בבית עם אחותה הצעירה שהופכת להיות שק האיגרוף הפרטי שלה.

הילדה מצחיקה ומלאת קסם, אוהבת את התרגול מול המחשב.

במהלך אחד המפגשים, כשהאווירה בחדר נעימה, פתאום הילדה מתפרצת על אמה באלימות. האם מבויישת ומבוזה מולי, ואני (אם בישראל) מרגישה איתה הזדהות מוחלטת, ומדמיינת איך הייתי מגיבה במקומה. אבל אופס, הפעם אני בתפקיד המטפלת.

אני אומרת לילדה שנעלבתי יחד עם אמה, ושכדי שנוכל להמשיך במפגש אני מבקשת שתתנצל בפני שתינו (מהאמא על העלבון, וממני על שהייתי צריכה לראות את זה).

בשלב הבא אני מתייחסת להתנהגות האלימה של הילדה כאילו זה ״חלק״ בה שלא מאולף, ושאם נלמד לאלף אותו נוכל להשתמש בעוצמות האלו למטרות חיובית.

מאותו שלב המטרה שלנו בכל התרגולים היא לשלוט ״בחלק״.

כל מפגש אנחנו פותחות בלמצוא מטרה חיובית שנעשה עם החלק הסורר (למשל, ״כשהחלק יהיה מאולף, אני אשתמש בעוצמות שלו כדי להנהיג את הבנות בכתה״). בהמשך המפגש אנחנו מתרגלות טכניקות עצירה, והרפיה, כשאת התוצאה אנחנו רואות על צג המחשב.

במפגשים האחרונים אנחנו משחקות משחק תפקידים כאילו אני אחותה. בזמן שהיא מחוברת למחשב עם חיישנים שמודדים את מידת דריכות הגוף שלה, אני מנסה לעצבן אותה כמו אחותה, והיא צריכה לשמור על ערכי דריכות נמוכים.

סיכום

11 מפגשים רגועים ואחד סוער. ההורים מספרים שיש הקלה משמעותית בהתפרצויות הזעם בבית, וכתוצאה מכך האוירה בבית טובה יותר.

התפרצויות זעם

הבעיה

ילדה בת 11 סובלת מהתקפי זעם, בעיקר בסביבה המשפחתית.

רקע

התפרצויות זעם אופייניות לגילאי שנתיים עד ארבע, בהן הילד בוחן את גבולות ההורים והסביבה.

לעיתים התופעה נמשכת גם לגילאים מאוחרים יותר מסיבות שונות: סף תסכול נמוך, חרדות, הפרעת קשב וריכוז, בעיית סמכות הורית, מצוקה פיסית (עייפות, רעב, כאב), מצוקה רגשית (בעיות חברתיות / קושי בלימודים / משבר משפחתי).

בכל המקרים מומלץ לטפל בהתפרצויות זעם כיוון שההשלכות יכולות להיות הרסניות לילד ולסביבתו.

תהליך הטיפול

אמא ואבא מגיעים עם ילדה בת 11 ומספרים על התקפי הזעם שלה, בעיקר בבית עם אחותה הצעירה שהופכת להיות שק האיגרוף הפרטי שלה.

הילדה מצחיקה ומלאת קסם, אוהבת את התרגול מול המחשב.

במהלך אחד המפגשים, כשהאווירה בחדר נעימה, פתאום הילדה מתפרצת על אמה באלימות. האם מבויישת ומבוזה מולי, ואני (אם בישראל) מרגישה איתה הזדהות מוחלטת, ומדמיינת איך הייתי מגיבה במקומה. אבל אופס, הפעם אני בתפקיד המטפלת.

אני אומרת לילדה שנעלבתי יחד עם אמה, ושכדי שנוכל להמשיך במפגש אני מבקשת שתתנצל בפני שתינו (מהאמא על העלבון, וממני על שהייתי צריכה לראות את זה).

בשלב הבא אני מתייחסת להתנהגות האלימה של הילדה כאילו זה ״חלק״ בה שלא מאולף, ושאם נלמד לאלף אותו נוכל להשתמש בעוצמות האלו למטרות חיובית.

מאותו שלב המטרה שלנו בכל התרגולים היא לשלוט ״בחלק״.

כל מפגש אנחנו פותחות בלמצוא מטרה חיובית שנעשה עם החלק הסורר (למשל, ״כשהחלק יהיה מאולף, אני אשתמש בעוצמות שלו כדי להנהיג את הבנות בכתה״). בהמשך המפגש אנחנו מתרגלות טכניקות עצירה, והרפיה, כשאת התוצאה אנחנו רואות על צג המחשב.

במפגשים האחרונים אנחנו משחקות משחק תפקידים כאילו אני אחותה. בזמן שהיא מחוברת למחשב עם חיישנים שמודדים את מידת דריכות הגוף שלה, אני מנסה לעצבן אותה כמו אחותה, והיא צריכה לשמור על ערכי דריכות נמוכים.

סיכום

11 מפגשים רגועים ואחד סוער. ההורים מספרים שיש הקלה משמעותית בהתפרצויות הזעם בבית, וכתוצאה מכך האוירה בבית טובה יותר.

התפרצויות זעם

הבעיה

ילדה בת 11 סובלת מהתקפי זעם, בעיקר בסביבה המשפחתית.

רקע

התפרצויות זעם אופייניות לגילאי שנתיים עד ארבע, בהן הילד בוחן את גבולות ההורים והסביבה.

לעיתים התופעה נמשכת גם לגילאים מאוחרים יותר מסיבות שונות: סף תסכול נמוך, חרדות, הפרעת קשב וריכוז, בעיית סמכות הורית, מצוקה פיסית (עייפות, רעב, כאב), מצוקה רגשית (בעיות חברתיות / קושי בלימודים / משבר משפחתי).

בכל המקרים מומלץ לטפל בהתפרצויות זעם כיוון שההשלכות יכולות להיות הרסניות לילד ולסביבתו.

תהליך הטיפול

אמא ואבא מגיעים עם ילדה בת 11 ומספרים על התקפי הזעם שלה, בעיקר בבית עם אחותה הצעירה שהופכת להיות שק האיגרוף הפרטי שלה.

הילדה מצחיקה ומלאת קסם, אוהבת את התרגול מול המחשב.

במהלך אחד המפגשים, כשהאווירה בחדר נעימה, פתאום הילדה מתפרצת על אמה באלימות. האם מבויישת ומבוזה מולי, ואני (אם בישראל) מרגישה איתה הזדהות מוחלטת, ומדמיינת איך הייתי מגיבה במקומה. אבל אופס, הפעם אני בתפקיד המטפלת.

אני אומרת לילדה שנעלבתי יחד עם אמה, ושכדי שנוכל להמשיך במפגש אני מבקשת שתתנצל בפני שתינו (מהאמא על העלבון, וממני על שהייתי צריכה לראות את זה).

בשלב הבא אני מתייחסת להתנהגות האלימה של הילדה כאילו זה ״חלק״ בה שלא מאולף, ושאם נלמד לאלף אותו נוכל להשתמש בעוצמות האלו למטרות חיובית.

מאותו שלב המטרה שלנו בכל התרגולים היא לשלוט ״בחלק״.

כל מפגש אנחנו פותחות בלמצוא מטרה חיובית שנעשה עם החלק הסורר (למשל, ״כשהחלק יהיה מאולף, אני אשתמש בעוצמות שלו כדי להנהיג את הבנות בכתה״). בהמשך המפגש אנחנו מתרגלות טכניקות עצירה, והרפיה, כשאת התוצאה אנחנו רואות על צג המחשב.

במפגשים האחרונים אנחנו משחקות משחק תפקידים כאילו אני אחותה. בזמן שהיא מחוברת למחשב עם חיישנים שמודדים את מידת דריכות הגוף שלה, אני מנסה לעצבן אותה כמו אחותה, והיא צריכה לשמור על ערכי דריכות נמוכים.

סיכום

11 מפגשים רגועים ואחד סוער. ההורים מספרים שיש הקלה משמעותית בהתפרצויות הזעם בבית, וכתוצאה מכך האוירה בבית טובה יותר.

התפרצויות זעם

הבעיה

ילדה בת 11 סובלת מהתקפי זעם, בעיקר בסביבה המשפחתית.

רקע

התפרצויות זעם אופייניות לגילאי שנתיים עד ארבע, בהן הילד בוחן את גבולות ההורים והסביבה.

לעיתים התופעה נמשכת גם לגילאים מאוחרים יותר מסיבות שונות: סף תסכול נמוך, חרדות, הפרעת קשב וריכוז, בעיית סמכות הורית, מצוקה פיסית (עייפות, רעב, כאב), מצוקה רגשית (בעיות חברתיות / קושי בלימודים / משבר משפחתי).

בכל המקרים מומלץ לטפל בהתפרצויות זעם כיוון שההשלכות יכולות להיות הרסניות לילד ולסביבתו.

תהליך הטיפול

אמא ואבא מגיעים עם ילדה בת 11 ומספרים על התקפי הזעם שלה, בעיקר בבית עם אחותה הצעירה שהופכת להיות שק האיגרוף הפרטי שלה.

הילדה מצחיקה ומלאת קסם, אוהבת את התרגול מול המחשב.

במהלך אחד המפגשים, כשהאווירה בחדר נעימה, פתאום הילדה מתפרצת על אמה באלימות. האם מבויישת ומבוזה מולי, ואני (אם בישראל) מרגישה איתה הזדהות מוחלטת, ומדמיינת איך הייתי מגיבה במקומה. אבל אופס, הפעם אני בתפקיד המטפלת.

אני אומרת לילדה שנעלבתי יחד עם אמה, ושכדי שנוכל להמשיך במפגש אני מבקשת שתתנצל בפני שתינו (מהאמא על העלבון, וממני על שהייתי צריכה לראות את זה).

בשלב הבא אני מתייחסת להתנהגות האלימה של הילדה כאילו זה ״חלק״ בה שלא מאולף, ושאם נלמד לאלף אותו נוכל להשתמש בעוצמות האלו למטרות חיובית.

מאותו שלב המטרה שלנו בכל התרגולים היא לשלוט ״בחלק״.

כל מפגש אנחנו פותחות בלמצוא מטרה חיובית שנעשה עם החלק הסורר (למשל, ״כשהחלק יהיה מאולף, אני אשתמש בעוצמות שלו כדי להנהיג את הבנות בכתה״). בהמשך המפגש אנחנו מתרגלות טכניקות עצירה, והרפיה, כשאת התוצאה אנחנו רואות על צג המחשב.

במפגשים האחרונים אנחנו משחקות משחק תפקידים כאילו אני אחותה. בזמן שהיא מחוברת למחשב עם חיישנים שמודדים את מידת דריכות הגוף שלה, אני מנסה לעצבן אותה כמו אחותה, והיא צריכה לשמור על ערכי דריכות נמוכים.

סיכום

11 מפגשים רגועים ואחד סוער. ההורים מספרים שיש הקלה משמעותית בהתפרצויות הזעם בבית, וכתוצאה מכך האוירה בבית טובה יותר.

חיפוש

הימנעות

האם הימנעות קשורה לחוסר מוטיבציה? לאו דוקא. קחו למשל בחור צעיר, שסיים תואר שני במדעי המחשב ונמנע מלחפש עבודה ב׳הייטקס׳. הוא מלא מוטיבציה למצוא את משרת חייו, מתכונן לראיונות עבודה, עושה אין ספור סימולציות, אבל במשך תקופה ארוכה נמנע מלשלוח קורות חיים ולתאם ראיונות עבודה, כי הוא עדיין מרגיש לא מספיק מוכן.

איך כל זה קשור לביופידבק? ההימנעות לגשת לראיון עבודה קשורה למנגנון הישרדותי שנקרא FIGHT / FLIGHT / FREZE. בשתי מילים - כשהאדם הקדמון נתקל בסכנה, היה עליו להגיב במהירות כדי לשרוד. הוא הגיב בלחימה / בריחה / קיפאון (לשם הסוואה). הימנעות היא סוג של "קיפאון התנהגותי" שמסייע להתמודד עם הסכנה (ראיון עבודה). בטיפול ביופידבק ו-CBT נתרגל איך לכבות את אזעקת השווא של הגוף (כי הרי אין כאן סכנה של ממש), נמצא התנהגות חלופית שתגן עלינו, ונפסע בצעדים קטנים ובטוחים להשגת משרת חלומותינו. והאם זה עובד? יש לי דוגמאות רבות איך הטיפולים עזרו במצבי הימנעות/קיפאון. החל בחרדת בחינות, טסט, חרדת מתמטיקה, חיפוש עבודה, לימודים ועוד.

bottom of page