התפרצויות זעם
הבעיה
ילדה בת 11 סובלת מהתקפי זעם, בעיקר בסביבה המשפחתית.
רקע
התפרצויות זעם אופייניות לגילאי שנתיים עד ארבע, בהן הילד בוחן את גבולות ההורים והסביבה.
לעיתים התופעה נמשכת גם לגילאים מאוחרים יותר מסיבות שונות: סף תסכול נמוך, חרדות, הפרעת קשב וריכוז, בעיית סמכות הורית, מצוקה פיסית (עייפות, רעב, כאב), מצוקה רגשית (בעיות חברתיות / קושי בלימודים / משבר משפחתי).
בכל המקרים מומלץ לטפל בהתפרצויות זעם כיוון שההשלכות יכולות להיות הרסניות לילד ולסביבתו.
תהליך הטיפול
אמא ואבא מגיעים עם ילדה בת 11 ומספרים על התקפי הזעם שלה, בעיקר בבית עם אחותה הצעירה שהופכת להיות שק האיגרוף הפרטי שלה.
הילדה מצחיקה ומלאת קסם, אוהבת את התרגול מול המחשב.
במהלך אחד המפגשים, כשהאווירה בחדר נעימה, פתאום הילדה מתפרצת על אמה באלימות. האם מבויישת ומבוזה מולי, ואני (אם בישראל) מרגישה איתה הזדהות מוחלטת, ומדמיינת איך הייתי מגיבה במקומה. אבל אופס, הפעם אני בתפקיד המטפלת.
אני אומרת לילדה שנעלבתי יחד עם אמה, ושכדי שנוכל להמשיך במפגש אני מבקשת שתתנצל בפני שתינו (מהאמא על העלבון, וממני על שהייתי צריכה לראות את זה).
בשלב הבא אני מתייחסת להתנהגות האלימה של הילדה כאילו זה ״חלק״ בה שלא מאולף, ושאם נלמד לאלף אותו נוכל להשתמש בעוצמות האלו למטרות חיובית.
מאותו שלב המטרה שלנו בכל התרגולים היא לשלוט ״בחלק״.
כל מפגש אנחנו פותחות בלמצוא מטרה חיובית שנעשה עם החלק הסורר (למשל, ״כשהחלק יהיה מאולף, אני אשתמש בעוצמות שלו כדי להנהיג את הבנות בכתה״). בהמשך המפגש אנחנו מתרגלות טכניקות עצירה, והרפיה, כשאת התוצאה אנחנו רואות על צג המחשב.
במפגשים האחרונים אנחנו משחקות משחק תפקידים כאילו אני אחותה. בזמן שהיא מחוברת למחשב עם חיישנים שמודדים את מידת דריכות הגוף שלה, אני מנסה לעצבן אותה כמו אחותה, והיא צריכה לשמור על ערכי דריכות נמוכים.
סיכום
11 מפגשים רגועים ואחד סוער. ההורים מספרים שיש הקלה משמעותית בהתפרצויות הזעם בבית, וכתוצאה מכך האוירה בבית טובה יותר.
התפרצויות זעם
הבעיה
ילדה בת 11 סובלת מהתקפי זעם, בעיקר בסביבה המשפחתית.
רקע
התפרצויות זעם אופייניות לגילאי שנתיים עד ארבע, בהן הילד בוחן את גבולות ההורים והסביבה.
לעיתים התופעה נמשכת גם לגילאים מאוחרים יותר מסיבות שונות: סף תסכול נמוך, חרדות, הפרעת קשב וריכוז, בעיית סמכות הורית, מצוקה פיסית (עייפות, רעב, כאב), מצוקה רגשית (בעיות חברתיות / קושי בלימודים / משבר משפחתי).
בכל המקרים מומלץ לטפל בהתפרצויות זעם כיוון שההשלכות יכולות להיות הרסניות לילד ולסביבתו.
תהליך הטיפול
אמא ואבא מגיעים עם ילדה בת 11 ומספרים על התקפי הזעם שלה, בעיקר בבית עם אחותה הצעירה שהופכת להיות שק האיגרוף הפרטי שלה.
הילדה מצחיקה ומלאת קסם, אוהבת את התרגול מול המחשב.
במהלך אחד המפגשים, כשהאווירה בחדר נעימה, פתאום הילדה מתפרצת על אמה באלימות. האם מבויישת ומבוזה מולי, ואני (אם בישראל) מרגישה איתה הזדהות מוחלטת, ומדמיינת איך הייתי מגיבה במקומה. אבל אופס, הפעם אני בתפקיד המטפלת.
אני אומרת לילדה שנעלבתי יחד עם אמה, ושכדי שנוכל להמשיך במפגש אני מבקשת שתתנצל בפני שתינו (מהאמא על העלבון, וממני על שהייתי צריכה לראות את זה).
בשלב הבא אני מתייחסת להתנהגות האלימה של הילדה כאילו זה ״חלק״ בה שלא מאולף, ושאם נלמד לאלף אותו נוכל להשתמש בעוצמות האלו למטרות חיובית.
מאותו שלב המטרה שלנו בכל התרגולים היא לשלוט ״בחלק״.
כל מפגש אנחנו פותחות בלמצוא מטרה חיובית שנעשה עם החלק הסורר (למשל, ״כשהחלק יהיה מאולף, אני אשתמש בעוצמות שלו כדי להנהיג את הבנות בכתה״). בהמשך המפגש אנחנו מתרגלות טכניקות עצירה, והרפיה, כשאת התוצאה אנחנו רואות על צג המחשב.
במפגשים האחרונים אנחנו משחקות משחק תפקידים כאילו אני אחותה. בזמן שהיא מחוברת למחשב עם חיישנים שמודדים את מידת דריכות הגוף שלה, אני מנסה לעצבן אותה כמו אחותה, והיא צריכה לשמור על ערכי דריכות נמוכים.
סיכום
11 מפגשים רגועים ואחד סוער. ההורים מספרים שיש הקלה משמעותית בהתפרצויות הזעם בבית, וכתוצאה מכך האוירה בבית טובה יותר.
התפרצויות זעם
הבעיה
ילדה בת 11 סובלת מהתקפי זעם, בעיקר בסביבה המשפחתית.
רקע
התפרצויות זעם אופייניות לגילאי שנתיים עד ארבע, בהן הילד בוחן את גבולות ההורים והסביבה.
לעיתים התופעה נמשכת גם לגילאים מאוחרים יותר מסיבות שונות: סף תסכול נמוך, חרדות, הפרעת קשב וריכוז, בעיית סמכות הורית, מצוקה פיסית (עייפות, רעב, כאב), מצוקה רגשית (בעיות חברתיות / קושי בלימודים / משבר משפחתי).
בכל המקרים מומלץ לטפל בהתפרצויות זעם כיוון שההשלכות יכולות להיות הרסניות לילד ולסביבתו.
תהליך הטיפול
אמא ואבא מגיעים עם ילדה בת 11 ומספרים על התקפי הזעם שלה, בעיקר בבית עם אחותה הצעירה שהופכת להיות שק האיגרוף הפרטי שלה.
הילדה מצחיקה ומלאת קסם, אוהבת את התרגול מול המחשב.
במהלך אחד המפגשים, כשהאווירה בחדר נעימה, פתאום הילדה מתפרצת על אמה באלימות. האם מבויישת ומבוזה מולי, ואני (אם בישראל) מרגישה איתה הזדהות מוחלטת, ומדמיינת איך הייתי מגיבה במקומה. אבל אופס, הפעם אני בתפקיד המטפלת.
אני אומרת לילדה שנעלבתי יחד עם אמה, ושכדי שנוכל להמשיך במפגש אני מבקשת שתתנצל בפני שתינו (מהאמא על העלבון, וממני על שהייתי צריכה לראות את זה).
בשלב הבא אני מתייחסת להתנהגות האלימה של הילדה כאילו זה ״חלק״ בה שלא מאולף, ושאם נלמד לאלף אותו נוכל להשתמש בעוצמות האלו למטרות חיובית.
מאותו שלב המטרה שלנו בכל התרגולים היא לשלוט ״בחלק״.
כל מפגש אנחנו פותחות בלמצוא מטרה חיובית שנעשה עם החלק הסורר (למשל, ״כשהחלק יהיה מאולף, אני אשתמש בעוצמות שלו כדי להנהיג את הבנות בכתה״). בהמשך המפגש אנחנו מתרגלות טכניקות עצירה, והרפיה, כשאת התוצאה אנחנו רואות על צג המחשב.
במפגשים האחרונים אנחנו משחקות משחק תפקידים כאילו אני אחותה. בזמן שהיא מחוברת למחשב עם חיישנים שמודדים את מידת דריכות הגוף שלה, אני מנסה לעצבן אותה כמו אחותה, והיא צריכה לשמור על ערכי דריכות נמוכים.
סיכום
11 מפגשים רגועים ואחד סוער. ההורים מספרים שיש הקלה משמעותית בהתפרצויות הזעם בבית, וכתוצאה מכך האוירה בבית טובה יותר.
התפרצויות זעם
הבעיה
ילדה בת 11 סובלת מהתקפי זעם, בעיקר בסביבה המשפחתית.
רקע
התפרצויות זעם אופייניות לגילאי שנתיים עד ארבע, בהן הילד בוחן את גבולות ההורים והסביבה.
לעיתים התופעה נמשכת גם לגילאים מאוחרים יותר מסיבות שונות: סף תסכול נמוך, חרדות, הפרעת קשב וריכוז, בעיית סמכות הורית, מצוקה פיסית (עייפות, רעב, כאב), מצוקה רגשית (בעיות חברתיות / קושי בלימודים / משבר משפחתי).
בכל המקרים מומלץ לטפל בהתפרצויות זעם כיוון שההשלכות יכולות להיות הרסניות לילד ולסביבתו.
תהליך הטיפול
אמא ואבא מגיעים עם ילדה בת 11 ומספרים על התקפי הזעם שלה, בעיקר בבית עם אחותה הצעירה שהופכת להיות שק האיגרוף הפרטי שלה.
הילדה מצחיקה ומלאת קסם, אוהבת את התרגול מול המחשב.
במהלך אחד המפגשים, כשהאווירה בחדר נעימה, פתאום הילדה מתפרצת על אמה באלימות. האם מבויישת ומבוזה מולי, ואני (אם בישראל) מרגישה איתה הזדהות מוחלטת, ומדמיינת איך הייתי מגיבה במקומה. אבל אופס, הפעם אני בתפקיד המטפלת.
אני אומרת לילדה שנעלבתי יחד עם אמה, ושכדי שנוכל להמשיך במפגש אני מבקשת שתתנצל בפני שתינו (מהאמא על העלבון, וממני על שהייתי צריכה לראות את זה).
בשלב הבא אני מתייחסת להתנהגות האלימה של הילדה כאילו זה ״חלק״ בה שלא מאולף, ושאם נלמד לאלף אותו נוכל להשתמש בעוצמות האלו למטרות חיובית.
מאותו שלב המטרה שלנו בכל התרגולים היא לשלוט ״בחלק״.
כל מפגש אנחנו פותחות בלמצוא מטרה חיובית שנעשה עם החלק הסורר (למשל, ״כשהחלק יהיה מאולף, אני אשתמש בעוצמות שלו כדי להנהיג את הבנות בכתה״). בהמשך המפגש אנחנו מתרגלות טכניקות עצירה, והרפיה, כשאת התוצאה אנחנו רואות על צג המחשב.
במפגשים האחרונים אנחנו משחקות משחק תפקידים כאילו אני אחותה. בזמן שהיא מחוברת למחשב עם חיישנים שמודדים את מידת דריכות הגוף שלה, אני מנסה לעצבן אותה כמו אחותה, והיא צריכה לשמור על ערכי דריכות נמוכים.
סיכום
11 מפגשים רגועים ואחד סוער. ההורים מספרים שיש הקלה משמעותית בהתפרצויות הזעם בבית, וכתוצאה מכך האוירה בבית טובה יותר.
פחד במה / פחד קהל
הבעיה
סטודנט לתיאטרון בשנות ה-20 לחייו, סובל מפחד במה.
רקע
פחד הוא תחושה רגשית ופיזיולוגית לא נעימה, הנגרמת כתוצאה מחשיפה לגירוי מאיים.
פחד במה מתאפיין בחשש מביקורת הקהל, מה שגורם במעמד זה לאי-נוחות ומודעות עצמית מוגברת, תחושת שיתוק והתנהגות קפואה ונוקשה.
אפשר לטפל בפחד קהל באמצעות תרופות, טיפול פסיכולוגי, טיפול התנהגותי, טיפול קבוצתי (תיאטרון/אימפרוביזציה/מחול/ תנועה).
בביופידבק אנו מתרגלים טכניקות לשליטה בגוף ובמחשבות באמצעות משוב ותרגול, ולאחר מכן בהדרגה אנו נחשפים למקור הלחץ, עד שאנו מקבלים משוב מהמחשב שתגובת הגוף מאוזנת.
תהליך הטיפול
הסטודנט הינו תלמיד מבריק ושנון, אך בכל פעם שהוא עולה לשחק על במה מול קהל הוא אחוז אימה. המתח מתחיל כבר כמה ימים לפני, וביום ההצגה הוא מרגיש את הלב פועם בעוצמה ויכול לחוש את חולצתו זזה מעוצמת הפעימות. יחד עם ההתרגשות המובנת מהקהל, מתחילה אצלו התרגשות נוספת וחשש שאולי יש לו בעיית בריאות בלב. כי איך אפשר להסביר אחרת את מה שקורה לו בגוף?
ראשית הבהרנו שהמצב לא נעים אך אינו מסוכן! הסטודנט מפרש את העמידה מול קהל כמסוכנת, והלב כמו חייל טוב נערך למצב של הישרדותי של לחימה או בריחה ולכן פועם בעוצמה.
תרגלנו מול מחשב הרבה נשימות והחלטנו שאת הנסיעות הארוכות באוטובוס לאוניברסיטה הוא ינצל להמשך התרגול. מהר מאוד חלה הטבה.
בשלב הבא החלטתי לנצל את כישוריו וביקשתי שיכתוב מחזה קצר בן 10 שלבים, על ההתרגשות שלפני ההצגה. איך הוא מרגיש שבוע לפני... לילה לפני... ובהצגה עצמה. בפגישות הבאות הקראתי לו, בזמן שהוא מחובר למחשב, את המחזה היפה והמושקע שכתב. יכולנו לראות על המסך איך הוא מתרגש. בשני המפגשים הבאים המשכנו להיחשף למחזה, עד שראינו שהוא שולט בתגובות גופו.
סיכום
בתום אימון בן 10 מפגשים חל שיפור משמעותי ביכולתו להיחשף מול קהל. היום הוא עובד בתחום.
הצציצו מה יש לג׳רי סיינפלד לומר על פחד במה
https://www.youtube.com/watch?v=psRvVeihrKc
