וויסות חושי

הבעיה

ילדה עם בעיית וויסות חושי סובלת מאוד מרעשים.

רקע

“רעשים חזקים פתאומיים מכאיבים לאזוניי כמו מקדח של רופא שיניים הפוגע בעצב חשוף" מתוך ספרה של טמפל גרנדין, שסובלת מוויסות חושי.

וויסות חושי הוא האופן שבו אנו קולטים ומעבדים מידע מהסביבה על ידי החושים. אצל רובנו התהליך נעשה באופן רציף ותקין ומאפשר לנו להגיב בהתאמה לגירויים השונים. כך למשל להתעלם מצופר של אמבולנס שעובר ברחוב, ומצד שני להגיב לצילצול הטלפון.

אצל אדם הסובל מוויסות חושי קיים ליקוי באופן בו האינפורמציה החושית מעובדת במוח. יכולה להיות תגובתיות יתר, או תת תגובתיות. בשני המקרים התגובה אינה מותאמת למצב, ועלולה לגרום לכאב של ממש, או לקושי בתפקוד. 

תהליך הטיפול

כבר בדקות הראשונות של המפגש היא קפצה בבהלה מרכב שצפר ברחוב, והיה נראה כאילו היא סובלת מכאב של ממש.
חיברתי אותה עם חיישנים למחשב כדי שנוכל לצפות מה קורה לגרפים בזמן שהיא נבהלת. בכל פעם שנשמע צליל מפתיע, היא יכלה לראות שה-gsr (הגרף שמעיד על דריכות הגוף) קופץ לגבהים.
איך מורידים חזרה את הגרף?
איך גורמים לו בפעם הבאה להגיב במתינות?
חיפשנו את החוש שיוכל ״לנצח״ את חוש השמיעה.
התחלנו עם חוש הטעם. היא מצצה סוכרית טופי והתבקשה להתמקד רק בה. הסוכריה יותר חמוצה או יותר מתוקה?... יותר ריבועית או יותר עגולה?... הגרף ירד.
בכל מפגש חקרנו חוש אחר וראינו איך התמקדות בו משפיעה על הגרף.
בהדרגה עברנו למשחקי מחשב שההתקדמות בהם מותנית בכך שהגרף לא יקפוץ. היא ביקשה שהמשחקים יהיו ללא קול. רק אחרי כמה מפגשים הוספנו מוסיקה.
לאורך כל המפגשים תרגלנו נשימות, שמטרתן לאזן את מערכת העצבים, ולגרום לגוף להגיב במתינות לרעש.

 

סיכום
14 מפגשים. הרגישות לרעשים עדיין קיימת אבל התגובתיות פחתה בצורה ניכרת. כיום היא גם יודעת איך לעבור במהירות ממצב של דריכות, למצב מאוזן.

רעש3.jpg