חרדה חברתית

הבעיה

בחור בן 27 סובל מזה שנים מחרדה חברתית.

רקע

חרדה חברתית מתאפיינת בפחד ממצבים חברתיים או מביצוע פעולות בפני קהל. הפחד עלול לפגוע בתפקוד היומיומי.

במצב זה האדם ירגיש אי-נוחות ומודעות עצמית מוגברת, תחושת שיתוק והתנהגות קפואה ונוקשה (תחושת שיתוק זו היא אבולציונית ומקורה בחיפוש אחר מיסתור או הסוואה מפני האויב).

סימפטומים אופיינייים:

פיזי - הזעה, הסמקה, רעד בגוף, בחילה, רעד בקול, דפיקות לב מואצות, קשיי נשימה.

רגשי - פחד והתרגשות קיצונית.

התנהגותי - התכוננות מוגזמת למצב או לחלופין הימנעות ממנו.

קוגניטיבי - מחשבות המעצימות את החרדה מהכישלון וההשלכות.

 

תהליך הטיפול

מאומן כבן 27 סובל מזה שנים מחרדות. הוא שוחרר מהצבא בגלל בעיה זו. ביום-יום הוא כמעט ואינו יוצא מהבית. הוא מתקשה לדבר בחברה, חושש לנהוג, לעלות על תחבורה ציבורית, לפגוש אנשים במכון הכושר, בסופר, בבית המרקחת. כיוון שהוא נמנע מכל פעילות חברתית, הוא גם מוגבל תעסוקתית.

במהלך המפגשים הראשונים תרגלנו טכניקות שונות לשליטה בגוף מול המחשב. הוא ראה על המסך את מידת דריכות הגוף לפני ואחרי התרגול, והתבקש להמשיך את התרגול בבית כמה פעמים ביום.

בשלב הבא התחלנו להיחשף לסיטואציות חברתיות בדמיון, בזמן שהוא מחובר למחשב. המוח האנושי מגיב לדמיון ולמציאות כמעט באותה העוצמה. ולכן שליטה בתגובת הגוף במצב של דמיון היא הכנה טובה למציאות.

במקביל בכל שבוע הוא לקח על עצמו משימה קטנה (שעבורו היתה ענקית). למשל לשאול מישהו ברחוב ״מה השעה״ / להתקשר למכון כושר לברר כמה עולה מנוי / להציע חברות למכר בפייסבוק ועוד...

סיכום

אחרי 20 מפגשים נזכרנו איך הוא היה בתחילת התהליך, ואיך הוא היום, ושנינו צחקנו. אז ככה: היום הוא נכנס לחנויות. נוהג. מתעמל במכון כושר. נוסע מדי פעם באוטובוס. הוא עדיין מתקשה למצוא עבודה ולדבר מול קהל, אבל הלו, עשינו חתיכת דרך :))) 

איש רץ.png