n.jpg

מכתב תודה מילדה שהגיעה לטיפול ביופידבק עם קשיים חברתיים

חרדה חברתית - ילדים

הבעיה

ילדה בת 9 הגיעה לאימון ביופידבק בגלל קשיים חברתיים.

רקע

חרדה חברתית מתאפיינת בפחד ממצבים חברתיים או מביצוע פעולות בפני קהל. הפחד עלול לפגוע בתפקוד היומיומי.

במצב זה האדם ירגיש אי-נוחות ומודעות עצמית מוגברת, תחושת שיתוק והתנהגות קפואה ונוקשה (תחושת שיתוק זו היא אבולציונית ומקורה בחיפוש אחר מיסתור או הסוואה מפני האויב).

סימפטומים אופיינייים:

פיזי - הזעה, הסמקה, רעד בגוף, בחילה, רעד בקול, דפיקות לב מואצות, קשיי נשימה.

רגשי - פחד והתרגשות קיצונית.

התנהגותי - התכוננות מוגזמת למצב או לחלופין הימנעות ממנו.

קוגניטיבי - מחשבות המעצימות את החרדה מהכישלון וההשלכות.

 

תהליך הטיפול
ההורים מודאגים מכך שבנתם לבד ומהקושי לתקשר עם בני גילה.
הם מספרים שהיא מבלה רק בבית, לא נפגשת עם חברים לאחר ביה״ס, ולא מוזמת לארועים חברתיים.
הילדה עצמה לא מגדירה את זה כקושי ומספרת שהוא מעדיפה לבלות לבד, בקריאה או מול המחשב. ניכר שהיא קשורה מאוד למשפחתה ולא מבינה על מה המהומה.

אני אומרת להורים שאני לא בטוחה שביופידבק זה הפתרון וממליצה להם לצרף את הילדה לטיפול קבוצתי לשיפור מיומנויות חברתיות. אבל הם מחליטים להישאר.

מטרת המפגשים הראשונים היתה לייצר היכרות בין הילדה לגופה. איך עשינו זאת?
הילדה התחברה למחשב שמדד את רמת הדריכות של גופה. תרגלנו טכניקות שונות להעלות ולהוריד את הדריכות והילדה קיבל משוב מהמחשב בזמן אמת.
זה המקום לספר שאחד הכלים המגניבים בתוכנה שאני עובדת איתה, הם משחקי מחשב, שמתקדמים ככל שהמאומן שולט בגופו. ילדים מתים על המשחקים האלו. 

כעת היה ברור שכשהילדה יתקל בסיטואציה חברתית הגוף שלה ידע את איך להגיב.

אבל מה הלאה? ניסינו לברר של מי היא היתה רוצה להיות חברה ולמה. אולי היא רוצה להיות חברה של x בגלל המראה? / התחביבים? / הצחוקים? / המעמד החברתי? / וכו׳.
בחרנו בפינצטה את החברים ״העתידיים״ המועדפים עליה. בכל מפגש עשינו הצגה קטנה כאילו אני x (החברה ״העתידית״) והילדה היה צריך לנהל איתי שיחה ולהזמין אותי לבלות איתה אחרי ביה״ס. בהצגות שלנו לפעמים נענתי לחיזורהו ולפעמים קצת הקשתי כדי לחשוף אותה לסיטואציות אפשריות.

סיכום

אחרי 9 מפגשים הילדה מספרת על שתי חברות חדשות. ביקשתי שתגדיר ״חברות״ והיא אמרה ״כאלה שאני משחקת איתן ומצחיקה אוןם״. התלהבתי. וכבר נפגשתם אחרי ביה״ס שאלתי, ״לא״ ענתה. ההורים מספרים שיש שיפור משמעותי בחשק שהו ללכת לבית הספר ובמצב הרוח שלו.

עידכון - אחרי חודש האמא שאלה: ״נחשי מה?״ הסתקרנתי. ״כבר ביקרו אצלינו שתי חברות מהכתה״.