התפרצויות זעם
הבעיה
ילדה בת 11 סובלת מהתקפי זעם, בעיקר בסביבה המשפחתית.
רקע
התפרצויות זעם אופייניות לגילאי שנתיים עד ארבע, בהן הילד בוחן את גבולות ההורים והסביבה.
לעיתים התופעה נמשכת גם לגילאים מאוחרים יותר מסיבות שונות: סף תסכול נמוך, חרדות, הפרעת קשב וריכוז, בעיית סמכות הורית, מצוקה פיסית (עייפות, רעב, כאב), מצוקה רגשית (בעיות חברתיות / קושי בלימודים / משבר משפחתי).
בכל המקרים מומלץ לטפל בהתפרצויות זעם כיוון שההשלכות יכולות להיות הרסניות לילד ולסביבתו.
תהליך הטיפול
אמא ואבא מגיעים עם ילדה בת 11 ומספרים על התקפי הזעם שלה, בעיקר בבית עם אחותה הצעירה שהופכת להיות שק האיגרוף הפרטי שלה.
הילדה מצחיקה ומלאת קסם, אוהבת את התרגול מול המחשב.
במהלך אחד המפגשים, כשהאווירה בחדר נעימה, פתאום הילדה מתפרצת על אמה באלימות. האם מבויישת ומבוזה מולי, ואני (אם בישראל) מרגישה איתה הזדהות מוחלטת, ומדמיינת איך הייתי מגיבה במקומה. אבל אופס, הפעם אני בתפקיד המטפלת.
אני אומרת לילדה שנעלבתי יחד עם אמה, ושכדי שנוכל להמשיך במפגש אני מבקשת שתתנצל בפני שתינו (מהאמא על העלבון, וממני על שהייתי צריכה לראות את זה).
בשלב הבא אני מתייחסת להתנהגות האלימה של הילדה כאילו זה ״חלק״ בה שלא מאולף, ושאם נלמד לאלף אותו נוכל להשתמש בעוצמות האלו למטרות חיובית.
מאותו שלב המטרה שלנו בכל התרגולים היא לשלוט ״בחלק״.
כל מפגש אנחנו פותחות בלמצוא מטרה חיובית שנעשה עם החלק הסורר (למשל, ״כשהחלק יהיה מאולף, אני אשתמש בעוצמות שלו כדי להנהיג את הבנות בכתה״). בהמשך המפגש אנחנו מתרגלות טכניקות עצירה, והרפיה, כשאת התוצאה אנחנו רואות על צג המחשב.
במפגשים האחרונים אנחנו משחקות משחק תפקידים כאילו אני אחותה. בזמן שהיא מחוברת למחשב עם חיישנים שמודדים את מידת דריכות הגוף שלה, אני מנסה לעצבן אותה כמו אחותה, והיא צריכה לשמור על ערכי דריכות נמוכים.
סיכום
11 מפגשים רגועים ואחד סוער. ההורים מספרים שיש הקלה משמעותית בהתפרצויות הזעם בבית, וכתוצאה מכך האוירה בבית טובה יותר.
התפרצויות זעם
הבעיה
ילדה בת 11 סובלת מהתקפי זעם, בעיקר בסביבה המשפחתית.
רקע
התפרצויות זעם אופייניות לגילאי שנתיים עד ארבע, בהן הילד בוחן את גבולות ההורים והסביבה.
לעיתים התופעה נמשכת גם לגילאים מאוחרים יותר מסיבות שונות: סף תסכול נמוך, חרדות, הפרעת קשב וריכוז, בעיית סמכות הורית, מצוקה פיסית (עייפות, רעב, כאב), מצוקה רגשית (בעיות חברתיות / קושי בלימודים / משבר משפחתי).
בכל המקרים מומלץ לטפל בהתפרצויות זעם כיוון שההשלכות יכולות להיות הרסניות לילד ולסביבתו.
תהליך הטיפול
אמא ואבא מגיעים עם ילדה בת 11 ומספרים על התקפי הזעם שלה, בעיקר בבית עם אחותה הצעירה שהופכת להיות שק האיגרוף הפרטי שלה.
הילדה מצחיקה ומלאת קסם, אוהבת את התרגול מול המחשב.
במהלך אחד המפגשים, כשהאווירה בחדר נעימה, פתאום הילדה מתפרצת על אמה באלימות. האם מבויישת ומבוזה מולי, ואני (אם בישראל) מרגישה איתה הזדהות מוחלטת, ומדמיינת איך הייתי מגיבה במקומה. אבל אופס, הפעם אני בתפקיד המטפלת.
אני אומרת לילדה שנעלבתי יחד עם אמה, ושכדי שנוכל להמשיך במפגש אני מבקשת שתתנצל בפני שתינו (מהאמא על העלבון, וממני על שהייתי צריכה לראות את זה).
בשלב הבא אני מתייחסת להתנהגות האלימה של הילדה כאילו זה ״חלק״ בה שלא מאולף, ושאם נלמד לאלף אותו נוכל להשתמש בעוצמות האלו למטרות חיובית.
מאותו שלב המטרה שלנו בכל התרגולים היא לשלוט ״בחלק״.
כל מפגש אנחנו פותחות בלמצוא מטרה חיובית שנעשה עם החלק הסורר (למשל, ״כשהחלק יהיה מאולף, אני אשתמש בעוצמות שלו כדי להנהיג את הבנות בכתה״). בהמשך המפגש אנחנו מתרגלות טכניקות עצירה, והרפיה, כשאת התוצאה אנחנו רואות על צג המחשב.
במפגשים האחרונים אנחנו משחקות משחק תפקידים כאילו אני אחותה. בזמן שהיא מחוברת למחשב עם חיישנים שמודדים את מידת דריכות הגוף שלה, אני מנסה לעצבן אותה כמו אחותה, והיא צריכה לשמור על ערכי דריכות נמוכים.
סיכום
11 מפגשים רגועים ואחד סוער. ההורים מספרים שיש הקלה משמעותית בהתפרצויות הזעם בבית, וכתוצאה מכך האוירה בבית טובה יותר.
התפרצויות זעם
הבעיה
ילדה בת 11 סובלת מהתקפי זעם, בעיקר בסביבה המשפחתית.
רקע
התפרצויות זעם אופייניות לגילאי שנתיים עד ארבע, בהן הילד בוחן את גבולות ההורים והסביבה.
לעיתים התופעה נמשכת גם לגילאים מאוחרים יותר מסיבות שונות: סף תסכול נמוך, חרדות, הפרעת קשב וריכוז, בעיית סמכות הורית, מצוקה פיסית (עייפות, רעב, כאב), מצוקה רגשית (בעיות חברתיות / קושי בלימודים / משבר משפחתי).
בכל המקרים מומלץ לטפל בהתפרצויות זעם כיוון שההשלכות יכולות להיות הרסניות לילד ולסביבתו.
תהליך הטיפול
אמא ואבא מגיעים עם ילדה בת 11 ומספרים על התקפי הזעם שלה, בעיקר בבית עם אחותה הצעירה שהופכת להיות שק האיגרוף הפרטי שלה.
הילדה מצחיקה ומלאת קסם, אוהבת את התרגול מול המחשב.
במהלך אחד המפגשים, כשהאווירה בחדר נעימה, פתאום הילדה מתפרצת על אמה באלימות. האם מבויישת ומבוזה מולי, ואני (אם בישראל) מרגישה איתה הזדהות מוחלטת, ומדמיינת איך הייתי מגיבה במקומה. אבל אופס, הפעם אני בתפקיד המטפלת.
אני אומרת לילדה שנעלבתי יחד עם אמה, ושכדי שנוכל להמשיך במפגש אני מבקשת שתתנצל בפני שתינו (מהאמא על העלבון, וממני על שהייתי צריכה לראות את זה).
בשלב הבא אני מתייחסת להתנהגות האלימה של הילדה כאילו זה ״חלק״ בה שלא מאולף, ושאם נלמד לאלף אותו נוכל להשתמש בעוצמות האלו למטרות חיובית.
מאותו שלב המטרה שלנו בכל התרגולים היא לשלוט ״בחלק״.
כל מפגש אנחנו פותחות בלמצוא מטרה חיובית שנעשה עם החלק הסורר (למשל, ״כשהחלק יהיה מאולף, אני אשתמש בעוצמות שלו כדי להנהיג את הבנות בכתה״). בהמשך המפגש אנחנו מתרגלות טכניקות עצירה, והרפיה, כשאת התוצאה אנחנו רואות על צג המחשב.
במפגשים האחרונים אנחנו משחקות משחק תפקידים כאילו אני אחותה. בזמן שהיא מחוברת למחשב עם חיישנים שמודדים את מידת דריכות הגוף שלה, אני מנסה לעצבן אותה כמו אחותה, והיא צריכה לשמור על ערכי דריכות נמוכים.
סיכום
11 מפגשים רגועים ואחד סוער. ההורים מספרים שיש הקלה משמעותית בהתפרצויות הזעם בבית, וכתוצאה מכך האוירה בבית טובה יותר.
התפרצויות זעם
הבעיה
ילדה בת 11 סובלת מהתקפי זעם, בעיקר בסביבה המשפחתית.
רקע
התפרצויות זעם אופייניות לגילאי שנתיים עד ארבע, בהן הילד בוחן את גבולות ההורים והסביבה.
לעיתים התופעה נמשכת גם לגילאים מאוחרים יותר מסיבות שונות: סף תסכול נמוך, חרדות, הפרעת קשב וריכוז, בעיית סמכות הורית, מצוקה פיסית (עייפות, רעב, כאב), מצוקה רגשית (בעיות חברתיות / קושי בלימודים / משבר משפחתי).
בכל המקרים מומלץ לטפל בהתפרצויות זעם כיוון שההשלכות יכולות להיות הרסניות לילד ולסביבתו.
תהליך הטיפול
אמא ואבא מגיעים עם ילדה בת 11 ומספרים על התקפי הזעם שלה, בעיקר בבית עם אחותה הצעירה שהופכת להיות שק האיגרוף הפרטי שלה.
הילדה מצחיקה ומלאת קסם, אוהבת את התרגול מול המחשב.
במהלך אחד המפגשים, כשהאווירה בחדר נעימה, פתאום הילדה מתפרצת על אמה באלימות. האם מבויישת ומבוזה מולי, ואני (אם בישראל) מרגישה איתה הזדהות מוחלטת, ומדמיינת איך הייתי מגיבה במקומה. אבל אופס, הפעם אני בתפקיד המטפלת.
אני אומרת לילדה שנעלבתי יחד עם אמה, ושכדי שנוכל להמשיך במפגש אני מבקשת שתתנצל בפני שתינו (מהאמא על העלבון, וממני על שהייתי צריכה לראות את זה).
בשלב הבא אני מתייחסת להתנהגות האלימה של הילדה כאילו זה ״חלק״ בה שלא מאולף, ושאם נלמד לאלף אותו נוכל להשתמש בעוצמות האלו למטרות חיובית.
מאותו שלב המטרה שלנו בכל התרגולים היא לשלוט ״בחלק״.
כל מפגש אנחנו פותחות בלמצוא מטרה חיובית שנעשה עם החלק הסורר (למשל, ״כשהחלק יהיה מאולף, אני אשתמש בעוצמות שלו כדי להנהיג את הבנות בכתה״). בהמשך המפגש אנחנו מתרגלות טכניקות עצירה, והרפיה, כשאת התוצאה אנחנו רואות על צג המחשב.
במפגשים האחרונים אנחנו משחקות משחק תפקידים כאילו אני אחותה. בזמן שהיא מחוברת למחשב עם חיישנים שמודדים את מידת דריכות הגוף שלה, אני מנסה לעצבן אותה כמו אחותה, והיא צריכה לשמור על ערכי דריכות נמוכים.
סיכום
11 מפגשים רגועים ואחד סוער. ההורים מספרים שיש הקלה משמעותית בהתפרצויות הזעם בבית, וכתוצאה מכך האוירה בבית טובה יותר.
נעים מאוד
אני רותם
בכל פעם אני מופתעת מחדש איך תרגול פשוט מול תוכנת מחשב, מקל באופן משמעותי על בעיות רגשיות שונות...
מה זה ביופידבק?
ביופידבק זו שיטת טיפול שמתרגמת את מדדי הגוף (דופק לב, רמת הזעה, טמפרטורת עור) לגרפים ויזואלים צבעוניים וברורים על המחשב. המדדים קשורים באופן ישיר למערכת העצבים. המטופל לומד לשלוט בגרפים ועל ידי כך לשלוט במערכת העצבים שלו...
איך זה עובד?
מחברים סנסורים לאצבעות הידיים. אלה מודדים סימפטומים גופניים. תוכנת מחשב מתרגמת בזמן אמת את הנתונים שהתקבלו, לגרפים ויזואליים. ההתבוננות בתנודות הגרף מלמדת אותנו להכיר אותו ולשלוט בו. הסימפטומים הגופניים הנמדדים קשורים באופן ישיר לרמת הסטרס שלנו, ולכן שליטה בגרפים, פירושה שליטה ברמות המתח בגופנו.
שליטה בתגובות הגופניות במצבי לחץ וחרדה
מטופל בן 42 סובל מהתקפי חרדה. המטופל קיבל משוב מהמחשב על רמת המתח של גופו באמצעות גרפים של תנודות קצב הלב. אפשר לראות שככל שהמפגשים מתקדמים המטופל שולט טוב יותר בתגובות הגוף.
במפגש הראשון הגרף תזזיתי ומראה מצב של לחץ, חרדה, מערכת עצבים לא רגועה
במפגש האחרון הגרף חלק וסדיר ומשקף איזון ושליטה במערכת העצבים
סרטון הדגמה
פוסטים
פוסטים שהעלתי ברשתות החברתיות
סיפורי מטופלים
כדי להכיר את תהליך העבודה מקרוב, אתם מוזמנים לקרוא חלק מסיפורי המטופלים
פחד במה
סטודנט לתיאטרון בשנות ה-20 סובל מפחד במה. הסטודנט הינו תלמיד מבריק ושנון, אך בכל פעם שהוא עולה לשחק על במה מול קהל הוא אחוז אימה. המתח מתחיל כבר כמה ימים לפני...
כאבי בטן בסביבת בית הספר
ילד בן 11 סובל מכאבי בטן במהלך היום, והוריו מוזעקים לעיתים קרובות לבית הספר. השגרה בה הילד סובל מדי יום מכאבי בטן משפיעה על הדינמיקה המשפחתית ויש הרבה אמוציות...
טיקים
ילד בן 8 חייכן ורגיש. שאלתי למה הגיע לביופידבק. הוא מצמצץ ועיוות את פניו ללא הרף ולבסוף במאמץ רב בין התנועות סיפר שהוא סובל מטיקים אשר מפריעים לו בעיקר בריכוז...
הרטבת לילה
ילד בן 7 סובל מהרטבה מדי לילה.
במפגשים הראשונים היה לי חשוב לתת לילד את הביטחון שהוא זה ששולט בגופו. הילד חובר בידיו לחיישנים...
